הלכות יום שמיני עצרת-שמחת תורה

י"ב תשרי תשפ"ז | 23/09/2026 | 10:17

מצות עשה מן התורה לשבות ממלאכה ביום שמיני של סוכות שנאמר (ויקרא כג, לו) "ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם". ומצות לא תעשה שלא לעשות מלאכה ביום השמיני שנאמר (שם) "כל מלאכת עבודה לא תעשו", וזה הנקרא חג העצרת ^א.

א. נוהגים לקשט הס"ת והרימונים בערב יו"ט של שמחת תורה מפני כבוד התורה ^ב.

ב. קודם ערבית נוהגין לומר מזמור למנצח על השמינית הושיעה ה' כי גמר חסיד וכו' ^ג.

ג. ליל שמיני עצרת לא יקדש אלא אחר שיהיה לילה ודאי ^ד, ומברכים שהחיינו בקידוש, דשמיני עצרת חג בפני עצמו ^ה. ולנוהגות לברך שהחיינו בהדלקת הנרות יאמרו שהחיינו אחר ברכת להדליק נר של יו"ט.

ד. ליל שמיני עצרת אומר בתפילה "את יום שמיני חג עצרת הזה" ואם טעה ואמר "את חג הסוכות הזה" חוזר ^ו, ואם נזכר שהוא יום שמיני עצרת ורק טעה בלשונו ואמר "חג הסוכות" אינו חוזר ^ז.

ה. ליל שמיני עצרת ויומו בארץ ישראל הוא גם יום שמחת תורה, ובו מסיימים לימוד חמשה חומשי תורה ומתחילים אותם מחדש, וצריך להרבות בשמחת התורה ביום זה ^ח.

ו. מנהג חסידי בית אל וכן נתפשט המנהג בכל מקום שאחר התפילות ביום שמחת תורה מקיפין התיבה והס"ת ז' פעמים וכמנהג האריז"ל שהיה נוהג להקיף אחר ערבית דליל יו"ט וקודם מוסף ואחר מנחה ואחר ערבית דמוצאי יו"ט. והאריז"ל היה נזהר מאד בדבר זה להקיף אחר הס"ת או לפניו או לאחריו ולרקד ולשורר לפניו בכל יכולתו ^ט.

ז. ביום שמחת תורה נהגו להקיף ז' ההקפות אחר תפילת מוסף, אבל מנהג חסידי בית אל להקיף ז' ההקפות אחר קריאת התורה קודם תפילת מוסף. וכן מנהגינו ^י.

ח. בעת ההקפות תחילה וראש יניחו ס"ת בתיבה ^יא ויהיה אצלו יר"ש וידו אוחזת בס"ת כל זמן ההקפות ^יב, ומנהגו של רבינו האריז"ל להקיף בס"ת. ואחר כל הקפה יאמר הפסוקים ימין ה' רוממה וכו' שמע ישראל וכו' ה' מלך וכו' אנא ה' הושיעא נא אנא ה' הצליחה נא ^יג, ואח"כ יאמר הפסוקים המסודרים במחזור וכן התפילות לכל הקפה והקפה וכפי שסידר הגאון חיד"א ז"ל.

ט. בקריאת התורה מוציאין ג' ספרים, בראשון קוראין וזאת הברכה, בשני בראשית עד אשר ברא אלקים לעשות, ובשלישי קוראין מפטיר ומוסף היום, ומפטירין ביהושע ^יד.

י. נהגו להרבות העולים בס"ת ביום שמחת תורה ומעלים אף את הילדים כדי לחנכם במצוות, והעולים קוראים מתחילת "וזאת הברכה" כהן קורא עד "ועזר מצריו תהיה" השני "וללוי אמר". השלישי "וליוסף אמר". הרביעי "ולבולון אמר". החמישי "ולאשר אמר". ונהגו שקודם עליית שישי מעלים את כל הקהל. והעולה ששי הוא "חתן מעונה", קורא עד "על במותימו תדרוך". השביעי "חתן תורה", חוזר מן "וזאת הברכה" עד "לעיני כל ישראל". בספר שני קורא "חתן בראשית" מ"בראשית" עד "אשר ברא אלהים לעשות". ובספר שלישי קורא המפטיר "ביום השמיני עצרת" ^טו.

יא. נוהגים שביום שמחת תורה מזמינים ילדים רבים לעליית ספר תורה בבת אחת, ופורסים טלית מעל ראשם, והגדול שבהם מברך ברכות התורה בעד כולם. ואח"כ הש"צ מברך את כולם בפסוק, "המלאך הגואל אותי וכו'" וברכת כהנים ושאר פסוקי התורה של ברכות ^טז.

יב. חתן תורה הוא המשלים הקריאה בספר דברים, וטוב שיחזור ויקרא מתחילת וזאת הברכה עד סוף הפרשה. ואחר קריאתו מברך, ואין אומרים קדיש, אלא יעלה מיד חתן בראשית. וקודם ברכת חתן בראשית יאמר 'בסימנא טבא' ^יז. ואחר ברכתו האחרונה אומרים חצי קדיש, ואח"כ אומרים נוסח הדרן עלך אורייתא קדישתא כנדפם במחזורים. ואח"כ יעלה המפטיר בספר שלישי, ואחר קריאתו אומרים שוב חצי קדיש ^יח.

יג. מותר לשני אחים להיות חתני התורה, ביום שמחת תורה, שאחד יעלה בתור חתן תורה, והשני חתן בראשית, ואע"פ שהמנהג להקפיד בכל ימות השנה שלא להעלות לתורה שני אחים זה אחר זה, (מפני עין הרע), בשמחת תורה מותר שהכל עולים לכבוד התורה. והוא הדין לאב ובנו שיעלו לתורה זה אחר זה, האחד חתן תורה והשני חתן בראשית ^יט.

יד. נהגו לשורר לכבוד חתני התורה ונהגו שאחר סיום התפילה חתני התורה משתתפים לעשות סעודה לכבוד הציבור כולו לשמחת התורה. והיא סעודת משתה לגומרה של תורה.

טו. אחר ההפטרה קודם מוסף, אומרים תיקון הגשם, בפיוט אל חי יפתח אוצרות שמים, ומכריזים משיב הרוח ומוריד הגשם ^כ. ולאחר מכן אומרים אשרי יושבי וגו', ומחזירין הספרי תורה למקומם, ואומרים חצי קדיש שלפני מוסף.

טז. יש שנוהגים להפסיק אחר קריאת התורה בעשיית קידוש וטעימת מזונות, כדי שיוכלו להמשיך בשמחת תורה, ואח"כ מתפללין מוסף. ובאופן זה ידקדקו שלא לאכול יותר מכשיעור של ביצה קלופה, שהוא שיעור 45 גרם ^כא. ומ"מ גם הנוהגים כן יחזרו ויקדשו בביתם קודם הסעודה ^כב.

יז. מה שמרבים בשמחה לכבוד התורה היא מצוה גדולה, ובכל דבר יכוין האדם לשם שמים, ויזהר מלערב בתוך השמחה של תורה שחוק וקלות ראש ח"ו ^כג. וכשמכה ידיו זו ע"ג זו יכוין להגביר הימין על השמאל וחסד על הגבורה ורחמים על הדין ^כד.

יח. מנהג רבינו האריז"ל במוצאי שמחת תורה אחר ערבית להקיף עוד הפעם ז' ההקפות מסביב לתיבה והס"ת שעליה, והוא הנקרא הקפות שניות. וכשהיה הולך לביתו אם היה רואה בית הכנסת אחרת שלא גמרו ההקפות היה מקיף עמהם, וכך היה עושה עד שהיה מגיע לביתו. וכן נתפשט המנהג בכל תפוצות ישראל וכן ראוי לנהוג בכל מקום. וירבה בשמחה לכבוד התורה אשר היא נותנת חיים לעושיה ^כה.

יט. יש ליזהר שיאחז הס"ת בכובד ראש ובמתון, ולא ירקד עימו שלא לפי כבודו, אלא רק לפניו בכל עוז. גם יש ליזהר ביותר, שלא יחזיקו נערים ספרי תורה כבדים, שלא תיהפך שמחתם לתוגה בנפילת הספר ח"ו.